"Coolly executed, but intensely charged in political terms, Silvina Landsmann’s documentary Hotline is not merely revealing but downright shocking in what it conveys about Israel’s policies on outsiders."

(Jonathan Romney, ScreenDaily, 2015)

"...when I phoned the Hotline to set up a meeting to see if it would be a good idea to try and make a film about their work, I never imagined I would already be filming the day after. In fact, that meeting never happened. I was literally swallowed by them."

(Tory Kamen Interview Silvina Landsmann, IndieWire 2015)

" 'Hotline' is an intense portrait of a small Tel Aviv NGO, the Hotline for Refugees and Migrants. Shot on a digital hand-held camera, 'Hotline' chronicles the organization’s struggle to protect and advance the rights of African asylum seekers in Israel."

(Eric Cortellessa, The Times of Israel 2015)

"Landsmann insightful documentary meticulously analyses precarious situation of Africans looking for political asylum in present-day Israel... Her camera insightfully registers complexity of emotional reactions of refugees: relief of those, whose sentence has been for a moment, respited and resignation of those, who decide to return, unable to live in this state of perpetual purgatory."
(A Journey Into the Mind of X, 2015)

 "Avec une maîtrise sobre et redoutable, la réalisatrice a posé sa caméra dans les bureaux de Hotline, une ONG dont le but est de protéger les droits des réfugiés et immigrés qui débarquent sur le territoire israélien." 

(Clément Ghys, Liberation, 2015)

"המצלמה של לנדסמן מתבוננת בנעשה בלי להתערב, בלי לשאול שאלות ובלי הסברי קריינות, וכך

הצופה עצמו נאלץ לעיתים ללכת לאיבוד בסבך הבירוקרטי ולפרש את המציאות הנשקפת לעיניו [...] הסיפורים האנושיים והטרגדיות האישיות נפרשים ב"הוטליין" במינימליזם מאופק שלא פולש לכאבו של המצולם ברגעי חולשתו." 

(ורד לי, הארץ, 2015)

 "לנדסמן בסרטה המטלטל [...] לא מראיינת, לא מתערבת, רק יושבת בשקט ומתעדת את המציאות במסדרונות משרדי הממשלה הקודרים, במשרדי הוטליין המוזנחים ובמתקני הכליאה המאובקים של חולות וסהרונים. יש פה הרבה רגעי חסד אנושיים, ויש פה סיפורי זוועה אישיים.

...חשיבותו הגדולה של הסרט שזכה בתחרות התיעודית בפסטיבל ירושלים האחרון, היא התמונה

העגומה של הבירוקרטיה שחותרת תחת שלטון החוק בטריקים ובשטיקים ערמומיים, בהסכמה

שבקריצה של הפוליטיקאים."

(אמיר בוגן, וואינט, 2015)

"סרטה הנוקב של סילבינה לנדסמן, העוקב אחר הפליטים והמהגרים הפונים לסיוע במוקד התל אביבי שבשמו נקרא הסרט, ואחר הישראלים שעוזרים להם. אחד מהם, אסף וייצן, הותיר על הצופים רושם כל כך מעורר השראה, חזק ובעיקר כריזמטי, שהיו מי שפנו אליו ותהו למה בעצם הוא מרוויח את לחמו כעורך דין ולא כשחקן קולנוע. למרבה המזל, האקטיביסט לא השתכנע מן ההמלצות לערוק אל המסך הגדול, וימשיך לעשות דברים חשובים יותר." 

(אבנר שביט, וואלה , 2015)

"הוטליין" של סילבינה לנדסמן מתאר גם הוא שגרה יום יומית קשה ושוחקת, אך הפעם מדובר בשגרה של ארגון זכויות אדם. אין לסרט גיבור יחיד, והארגון עצמו, "הוטליין", הוא למעשה גיבור הסרט שסיפורים שונים מצטלבים בו". 

(נועה לוין, עכבר העיר , 2015)

"העריכה המשובחת בונה נרטיב ברור, מספקת בבוא העת תשובות לשלל שאלות שנשאלו ושלא נשאלו במהלך הצפייה, ויוצרת חיבורים שמרוממים רגעים מסוימים לדרגות מטפוריות [...] מדובר ביצירה אנושית ופוליטית מורכבת, כואבת, חומלת ומטרידה, שהיא גם מחווה מרגשת לאנשים טובים". 

(יעל שוב, טיים אאוט , 2015)

"'הוטליין' הוא אחד הסרטים הכי חשובים שמוקרנים עכשיו בקולנוע כלשהו [...] סרט תעודי אקטיביסטי כי הוא יכול, והוא צריך, לחולל שינוי. אבל רק אם תראו אותו. אז בבקשה". 

(ליאור אלפנט, המבקרות , 2015)

<back to hotline